מקור משנה ברכות ד׳:ב׳
2 רַבִּי נְחוּנְיָא בֶּן הַקָּנָה הָיָה מִתְפַּלֵּל בִּכְנִיסָתוֹ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ וּבִיצִיאָתוֹ תְּפִלָּה קְצָרָה. אָמְרוּ לוֹ, מַה מָּקוֹם לִתְפִלָּה זוֹ. אָמַר לָהֶם, בִּכְנִיסָתִי אֲנִי מִתְפַּלֵּל שֶׁלֹּא תֶאֱרַע תַּקָלָה עַל יָדִי, וּבִיצִיאָתִי אֲנִי נוֹתֵן הוֹדָיָה עַל חֶלְקִי:
פירוש עיקר תוספות יום טוב על משנה ברכות ד׳:ב׳
2 ה אֲבָל הַכִּשָּׁלוֹן בִּדְבַר הֲלָכָה לֹא חָשִׁיב לֵיהּ רָעָה כֵּיוָן שֶׁחֲבֵרָיו רַבּוּ עָלָיו וַהֲרֵי הֲלָכָה כְּרַבִּים וְלֹא יָבֹא מִזֶּה שׁוּם כִּשָּׁלוֹן. אֲבָל רַשִׁ"י חָשִׁיב בְּתַרְתֵּי:
3 ו וְלֹא אָמְרִינַן מֶה הָיָה אוֹמֵר, דְּהָיָה סִפּוּר לְמַה שֶּׁאָמַר רַבִּי נְחוּנְיָא בֶּן הַקָּנֶה, וְאָז יִהְיֶה רְשׁוּת בְּיָדֵינוּ, אֲבָל אָמַר מַה הוּא אוֹמֵר, רְצוֹנוֹ לוֹמַר כְּשֶׁיִּכְנֹס לְבֵית הַכְּנֶסֶת מַה חַיָּב לוֹמַר. הָרַמְבַּ"ם: